כינור
נולדה ב ,2007 היא תלמידתה של הגב' מילה פלדמן בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל - אביב בשיתוף עם המרכז למוסיקה משכנות שאננים ירושלים.
החלה את לימודי הכינור בגיל 5 אצל אביטל צאיג והמשיכה בגיל 8 אצל הגב' דליה יעקב בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל – אביב.
נגה היא מלגאית ותלימדת התוכניות לכנרים צעירים מצטינים במרכז למוסיקה משכנות שאננים ירושלים, במסגרת זו היא פוגשת באופן קבוע מגיל 9 את הכנרת פרופ' מרים פריד מספר פעמים בשנה.
כמו כן, נגה משתתפת בתוכנית גולדמן להרכבים קאמריים ומנגנת ברבעיית מיתרים בשיתוף המרכז למוסיקה משכנות שאננים והקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב.
נגה משתתפת בכיתות אמן רבות הן מטעם המרכז למוסיקה ירושלים ומסגרות נוספות בינהן עם : הכנר יצחק פרלמן, פרופ' מרים פריד, פול ביס, פרופ' גריגורי קלינובסקי, פרופ' לי לין, חיים טאוב, פרופ' אני שנרך, רייצ'ל ברטון פינק, נאוה מילוא , פרופר' אירינה סבטלובה, פרופ יאיר קלס, דויד גרימל.
משתתפת באופן קבוע בסמינרים של קשת אילון, ובשנת 2019 השתתפה כמלגאית בקורס הקיץ הבינלאומי של קשת אילון לקשתנים מצטיינים – במעמד של מוסקאי צעיר תחת שרביטם של פרופסור אני שנרך ופרופסור גריגורי קלינובסקי.
2017 – 2019 - בגיל 10 השתתפה בתוכנית פרלמן ג'נסיס לכנרים מצטיינים PGMP
2019 – בגיל 12 הצטרפה לתוכנית פרלמן לכנרים מצטיינים PMP
פרסים ומלגות:
2019 – תעודת גמר בתחרות הבנילאומית לכנרים בבריסל ע"ש A.Grumiaux
2019- פרס ראשון בהצטיינות יתרה בתחרות בינלאומית לכנרים "Grand Prize Virtuoso" בריסל.
2018 – מקום ראשון בהצטיינות יתרה בתחרות המלגות של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל -אביב באדיבות משפלת פקר.
מלגאית קרן רונן.
מלגאית המרכז למוסיקה משכנות שאננים ירושלים.
מאז 2019 - מלגאית הצטיינות יתרה מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל.
מנגנת בכינור איטלקי מהמאה ה19 המושאל לה באדיבות קרן התרבות אמריקה ישראל.
מרבה להופיע במסגרת הקונסרבטוריון ומחוצה לו הן כסולנית והן חברת תזמורת והרכבים קאמריים.
במאי 2020 – נבחרה לנגן כסולנית עם התזמורת הסימפונית של חיפה תחת שרביטו של המנצח נעם צור, קונצרט שנדחה בשל מגפת הקורונה.
2018 – השתתפה בקונצרט סולנים בהיכל התרבות תל אביב - במסגרת תוכנית מפתח של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הקשר עם קרן רונן
על יפה שמעתי מאמא שלי, היא ספרה לי בוקר אחד שהיא הכירה אשה מיוחדת במינה ושאנחנו נוסעים לפגוש אותה בביתה.
הגענו בבוקר גשום, לבית חם, עם חיוך, עוגיות, ומיד הרגשתי כאילו אנחנו מכירות כבר זמן רב.
יפה ספרה את הסיפור המיוחד שלה, והשיחה התארכה מבלי שהרגשתי שהזמן עובר.
שני האחים שלי, גם הם נגנים, היו איתי וכולנו יחד הרגשנו את החיבוק והברק בעיניים, את הנכונות לתמוך ואת האהבה והערכה למוסיקאים ומוסיקה.
אני זוכרת את התחושה כשיצאנו חזרה הביתה – תחושה שיש אנשים שמבינים ואוהבים ומעריכים את הדרך שלי ואת מה שאני עושה.
תודה יפה יקרה
את השראה.